יום ירושלים Jerusalem Day

איחוד ירושלים The Reunification of Jerusalem

בכ״ח באייר תשכ״ז, השביעי ביוני 1967, ביום השלישי של מלחמת ששת הימים, נכנסו צנחני חטיבה 55 דרך שער האריות אל העיר העתיקה. לאחר תשע־עשרה שנים של פילוג, אוחדה ירושלים תחת ריבונות יהודית בפעם הראשונה זה כמעט אלפיים שנה.

On the 28th of Iyar 5727 — June 7, 1967 — during the third day of the Six-Day War, paratroopers of the 55th Brigade entered the Old City of Jerusalem through the Lions' Gate. After nineteen years of division, the city was reunited under Jewish sovereignty for the first time in nearly two thousand years.

הקרב על הר הבית והכותל המערבי נמשך שעות. כאשר הגיעו הלוחמים אל אבני הכותל, רבים מהם נגעו בהן בידיהם וצנחו אל הקרקע בבכי. הרב הראשי לצה״ל, הרב שלמה גורן, הביא עמו שופר וספר תורה, תקע בקול ארוך והקריא את תפילת ההודיה.

The battle for the Temple Mount and Western Wall stretched on for hours. When the soldiers finally reached the stones of the Kotel, many touched them with bare hands and dropped to the ground in tears. The IDF's Chief Rabbi Shlomo Goren arrived with a shofar and a Torah scroll, sounded a long blast, and recited the prayer of thanksgiving.

רקע היסטורי The Years of Division

בין השנים תש״ח ל־תשכ״ז (1948–1967) הייתה ירושלים עיר חצויה. החלק המזרחי שבשליטה ירדנית — ובו העיר העתיקה, הכותל המערבי, הר הבית והרובע היהודי הקדום — היה סגור הרמטית בפני יהודים. בתי כנסת נהרסו. בית הקברות בהר הזיתים חולל, ומצבות בני אלפי שנים שימשו כחומרי בנייה ואבני ריצוף לדרכים ולמחנות צבא.

From 1948 to 1967, Jerusalem was a city divided. The Jordanian-controlled eastern half — including the Old City, the Western Wall, the Temple Mount, and the ancient Jewish Quarter — was sealed off to Jews. Synagogues were destroyed. The Mount of Olives cemetery was desecrated, with millennia-old tombstones used as paving for roads and military camps.

למרות שהסכמי שביתת הנשק משנת תש״ט הבטיחו ליהודים גישה למקומות הקדושים, הבטחה זו מעולם לא קוימה. במשך תשע־עשרה שנים, יכלו יהודים רק להציץ אל העיר העתיקה ממגדל ימק״א או מהר ציון.

Although the 1949 armistice agreements promised Jewish access to the holy sites, that promise was never honored. For nineteen years, Jews could only glimpse the Old City from the YMCA tower or from Mount Zion.

המשמעות הדתית Religious Significance

במשך כמעט אלפיים שנה התפללו יהודים שלוש פעמים ביום על שיבה לירושלים. ״ולירושלים עירך ברחמים תשוב״ נאמר בתפילת העמידה. ״לשנה הבאה בירושלים הבנויה״ חתם כל סדר פסח וכל תפילת נעילה ביום הכיפורים. איחוד העיר ושיבת היהודים אל הכותל המערבי נתפסו בעיני רבים כרגע של משמעות דתית עצומה — אתחלתא דגאולה, ראשית קיומה של נבואה.

For nearly two thousand years, Jews prayed three times daily for the return to Jerusalem. "And to Jerusalem Your city return in mercy" is recited in the Amidah. "Next year in Jerusalem" closes every Passover Seder and every Yom Kippur service. The reunification of the city, and renewed Jewish access to the Western Wall, was understood by many as a moment of immense religious significance — the beginning of the fulfillment of ancient prophecy.

הרבנות הראשית לישראל קבעה את היום כיום חג דתי קל, עם אמירת הלל בבוקר ותפילות הודיה מיוחדות. ב־1998 חוקקה הכנסת את חוק יום ירושלים, שהפך אותו לחג לאומי.

The Chief Rabbinate of Israel established the day as a minor religious holiday, marked by the recitation of Hallel and special prayers of thanksgiving. In 1998 the Knesset passed the Jerusalem Day Law, making it a national holiday.

כיצד נוהג יום ירושלים How the Day Is Observed

היום, יום ירושלים מצוין ברחבי ישראל וברבים מקהילות העולם:

Today, Jerusalem Day is marked across Israel and in many communities worldwide:

• אמירת הלל בבתי הכנסת — בברכה או בלעדיה, לפי המנהג הקהילתי. Hallel is recited in synagogues — with or without a blessing, according to communal custom.
• ריקוד הדגלים — תהלוכה רחבת היקף מגן סאקר, דרך רחובות מרכז העיר אל הרובע היהודי והכותל. The Dance of Flags — a large procession from Gan Sacher, winding through downtown streets to the Jewish Quarter and the Western Wall.
• טקסים ממלכתיים בגבעת התחמושת ובהר הרצל, לזכר חללי הקרב על העיר. State ceremonies at Ammunition Hill and Mount Herzl, honoring those who fell in the battle for the city.
• אין אומרים תחנון, כדין ימי חג. Tachanun is omitted, as on other festive days.
• סעודות חגיגיות ולימוד מקורות הקשורים בקדושת ירושלים. Festive meals and study of texts related to the sanctity of Jerusalem.

ירושלים בלוח השנה היהודי Jerusalem in the Jewish Year

ירושלים אינה מוגבלת ליום אחד בלוח. היא טוויה בתוך עצם הזמן היהודי: בכל ברכת המזון אנו מבקשים על בניינה, בכל חתונה נשברת כוס לזכרה (״אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני״), בכל תפילת עמידה אנו מתפללים על שיבתה. שלושה ימים בשנה מוקדשים כולם לה — תשעה באב על חורבנה, יום ירושלים על איחודה, ויום הכיפורים החותם בקריאה ״לשנה הבאה בירושלים״.

Jerusalem is not confined to a single day in the calendar. She is woven through the very fabric of Jewish time: in every Birkat HaMazon we pray for her rebuilding, at every wedding a glass is broken in her memory ("If I forget thee, O Jerusalem, let my right hand forget its skill"), and in every Amidah we pray for her return. Three days of the year belong entirely to her — Tisha B'Av for her destruction, Jerusalem Day for her reunification, and Yom Kippur, which closes with the cry of "Next year in Jerusalem."

יום של מחשבה A Day of Reflection

עבור חלק, יום ירושלים הוא חגיגה של ניצחון צבאי ושל קיום ערגה בת קרוב לאלפיים שנה. עבור אחרים, הוא יום של רגשות מורכבים — שמחה המלווה במודעות למורכבותה הפוליטית והדתית המתמשכת של העיר. מה שמאחד את שתי הגישות הוא ההכרה כי ירושלים — לא רק כעיר אבנים אלא כרעיון — עומדת בלב הסיפור היהודי.

For some, Jerusalem Day is a celebration of military victory and the fulfillment of a nearly two-thousand-year-old longing. For others, it is a day of more complex feelings — joy tempered by awareness of the city's enduring political and religious tensions. What unites both perspectives is the recognition that Jerusalem — not only as a city of stones, but as an idea — stands at the very heart of the Jewish story.

״בנויה ירושלים, כעיר שחוברה לה יחדיו״ (תהילים קכ״ב, ג׳).

"Built-up Jerusalem is like a city that is joined together." — Psalms 122:3